The book of Obadiah.
Chapter 1.
Chapter 1.
- חזון
עבדיה
כה־אמר
אדני
יהוה
לאדום
שׁמועה
שׁמענו
מאת
יהוה
וציר
בגוים
שׁלח
קומו
ונקומה
עליה
למלחמה׃
- הנה
קטן
נתתיך
בגוים
בזוי
אתה
מאד׃
- זדון
לבכ
השׁיאך
שׁכני
בחגוי־סלע
מרום
שׁבתו
אמר
בלבו
מי
יורדני
ארץ׃
- אם־תגביה
כנשׁר
ואם־בין
כוכבים
שׂים
קנך
משׁם
אורידכ
נאם־יהוה׃
- אם־גנבים
באו־לכ
אם־שׁודדי
לילה
איך
נדמיתה
הלוא
יגנבו
דים
אם־בצרים
באו
לך
הלוא
ישׁאירו
עללות׃
- נחפשׂו
עשׂו
נבעו
מצפניו׃
- עד־הגבול
שׁלחוך
כל
אנשׁי
בריתך
השׁיאוך
יכלו
לכ
אנשׁי
שׁלמך
לחמכ
ישׂימו
מזור
תחתיך
אין
תבונה
בו׃
- הלוא
ביום
ההוא
נאם־יהוהוהאבדתי
חכמים
מאדום
ותבונה
מהר
עשׂו׃
- וחתו
גבוריך
תימן
למען
יכרת־אישׁ
מהר
עשׂו
מקטל׃
- מחמס
אחיך
יעקב
תכסכ
בושׁה
ונכרת
לעולם׃
- ביום
עמדכ
מנגד
ביום
שׁבות
זרים
חילו
ונכרים
באו
שׁערו
ועל־ירושׁלם
ידו
גורל
גם־אתה
כאחד
מהם׃
- ואל־תרא
ביום־אחיכ
ביום
נכרו
ואל־תשׂמח
לבני־יהודה
ביום
אבדם
ואל־תגדל
פיך
ביום
צרה׃
- אל־תבוא
בשׁער־עמי
ביום
אידם
אל־תרא
גם־אתה
ברעתו
ביום
אידו
ואל־תשׁלחנה
בחילו
ביום
אידו׃
- ואל־תעמד
על־הפרק
להכרית
את־פליטיו
ואל־תסגר
שׂרידיו
ביום
צרה׃
- כי־קרוב
יום־יהוה
על־כל־הגוים
כאשׁר
עשׂית
יעשׂה
לך
גמלכ
ישׁוב
בראשׁך׃
- כי
כאשׁר
שׁתיתם
על־הר
קדשׁי
ישׁתו
כל־הגוים
תמיד
ושׁתו
ולעו
והיו
כלוא
היו׃
- ובהר
ציון
תהיה
פליטה
והיה
קדשׁ
וירשׁובית
יעקב
את
מורשׁיהם׃
- והיה
בית־יעקב
אשׁ
ובית
יוסף
להבה
ובית
עשׂו
לקשׁ
ודלקו
בהם
ואכלום
ולא־יהיהשׂריד
לבית
עשׂו
כי
יהוה
דבר׃
- וירשׁו
הנגב
את־הר
עשׂו
והשׁפלה
את־פלשׁתים
וירשׁו
את־שׂדה
אפרים
ואת
שׂדה
שׁמרון
ובנימן
את־הגלעד׃
- וגלת
החל־הזה
לבני
ישׂראל
אשׁר־כנענים
עד־צרפת
וגלת
ירושׁלם
אשׁר
בספרד
ירשׁו
את
ערי
הנגב׃
- ועלו
מושׁעים
בהר
ציון
לשׁפט
את־הר
עשׂו
והיתה
ליהוה
המלוכה׃
|